Vayedaber

תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר מוּתָּר הוּא גוֹי לִזְרוֹעַ וְלִלְבּוֹשׁ כִּלְאַיִם אֲבָל לֹא לְהַרְבִּיעַ בְּהֶמְתּוֹ כִלְאַיִם וְלֹא לְהַרְכִּיב אִילָנוֹ כִלְאַיִם. לָמָּה מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בָּהֶן לְמִינֵיהֶן. וַהֲרֵי דְשָׁאִין כְּתִיב בָּהֶן לְמִינֵיהֶן. אֵין כְּתִיב בְּצִיוֻּי אֶלָּא בְהוֹצָאָה. וְאִם כֵּן לָמָּה נִתְקַלְלָה הָאָרֶץ. רִבִּי יוּדָן בַּר שָׁלוֹם אָמַר עַל יְדֵי שֶׁעָֽבְרָה עַל גְּזֵירוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. תַּדְשֶׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מִזְרִיעַ זֶרַע וְהִיא לֹא עָֽשְׂתָה אֶלָּא וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ. רִבִּי פִינְחָס אָמַר שָֽׂמְחָה בְצִיווּיֶהָ וְהוֹסִיפָה אִילָנֵי סְרָק. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָן בַּר שָׁלוֹם יָפֶה נִתְקַלְלָה הָאָרֶץ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי פִינְחָס לָמָּה נִתְקַלְלָה הָאָרֶץ. כְּאִינַשׁ דַּאֲמַר לִיט בִּיזָא דְּכֵן אַייְנִיק. וְאַתְיָא כַּיי רִבִּי נָתָן שְׁלֹשָׁה נִכְנְסוּ לְדִין וְאַרְבָּעָה יָֽצְאוּ מְקוּלָּלִין. אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ואתייא כהאי דר' נתן. דאמר לא נכנסה הארץ לדין שלא עברה כלום אלא שלשה כו' כדכתיב בעבורך:

כאינש דאמר ליט ביזא דכן אייניק ארורים השדיים שכך ינקו וגדלו גידול שאינו טוב וכך לא נתקללה הארץ אלא בעבור האדם:

ר' פינחס אמר. לא עברה אלא שמחה בצוויה והוסיפה והוציאה גם אילני סרק שהן צריכין לתשמישו של אדם לעצים ולבנין:

ע''י שעברה על גזרותיו של הקב''ה. דצוה עליה להוציא עץ פרי כדכתיב תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עושה פרי למינו ולא נצטוותה על אילני סרק ואלו בהוצאה כתיב ותוצא הארץ דשא וגו' ועץ עושה פרי וגו' ודרשינן מוי''ו דועץ דהוציאה אילני סרק ועץ עושה פרי:

אין כתיב בצווי. גבי דשאים אלא בהוצאה דבצווי לא כתיב אלא תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע ובהוצאה הוא דכתיב ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ור''א לא חשיב אלא למינהו דכתיבא בצווי:

והרי דשאים כתיב בהן למיניהן. וא''כ לדידך נימא דהא דתנן במתני' אין מביאין ירק בירק לחיובא על הכל קתני כמו אילן באילן ואבני נח נמי קאי דהא אמרת דנצטוו על הרכבת אילן משום שכתוב בהן למיניהם ואמאי לא נימא דנצטוו גם על הרכבת ירק בירק:

א''כ למה נתקללה הארץ. שהרי היא הוסיפה יותר מצוויה:

3b תַּנֵּי מְנַיִין שֶׁאֵין מַרְכִּיבִין עֵץ סְרָק עַל גַּבֵּי עֵל מַאֲכָל וְלֹא עֵץ מַאֲכָל עַל גַּבֵּי עֵץ מַאֲכָל מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ מְנַיִין תַּלְמוּד לוֹמַר אֶת חוּקּוֹתַי תִשְׁמוֹרוּ. רִבִּי יוֹנָה רִבִּי לָֽעְזָר בְשֵׁם כַּהֲנָא דְּרִבִּי לָֽעְזָר הִיא מִשּׁוּם חוּקִּים שֶׁחָקַקְתִּי בְעוֹלָמִי. מֵאַתָּה אָסוּר לְאָדָם הָרִאשׁוֹן. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי הִילָא דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא מִשּׁוּם חוּקִּים שֶׁחָקַקְתִּי בְעוֹלָמִי. מֵעַתָּה אָסוּר לְהַרְכִּיב תְּאֵינָה שְׁחוֹרָה עַל גַּבֵּי תְאֵינָה לְבָנָה. אָמַר רִבִּי אָבִין וְלֹא מִכִּלְאֵי הַבְּגָדִים לָמַדְתָּ. מַה כִלְאֵי בְגָדִים שֶׁאָסַרְתִּי לָךְ שְׁנֵי מִינִין לֹא זֶה מִמִּין זֶה וְלֹא זֶה מִמִּין זֶה אַף כִּלְאַיִם שֶׁאָסַרְתִּי לָךְ בְּכָל מָקוֹם לֹא זֶה מִמִּין זֶה וְלֹא זֶה מִמִּין זֶה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

א''ר אבין ולא מכלאי הבגדים למדת. וכי לא כבר אמרו בר''פ דהכל נלמד מכלאי בגדים שפירש בהן הכתוב צמר ופשתים דוקא ולא שני מיני צמר ושני מיני פשתן אף כל כלאים שבתורה לא נאסרו אלא משני מינין דוקא:

מעתה. דדרשת מיהת לאסור הרכבה מהקישא דבהמתך א''כ יהא אסור להרכיב תאנה שחורה ע''ג לבנה:

ר' יוסי בשם ר' הילא דברי הכל היא. לא כר''ל בשם כהנא אלא דהך ברייתא כד''ה אתיא ואף כרבנן משום חקים שחקקתי בעולמי כלומר לא תפרש חוקים שחקקתי מכבר אלא עכשיו משום חקים שחקקתי בעולמי עליכם שהכלאים מהחוקות הן וע''ז אמר הכתוב את חקתי תשמרו בין שאר החקים שחקקתי בעולמי:

מעתה אסור לאדם הראשון. כלומר דפריך אי דמוקמית להאי ברייתא כר''א ומפרשת לקרא כך את חקתי שחקקתי בעולמי מכבר א''כ מעתה מוכרח הוא שנאסר כלאים לאדם הראשון וקשיא אמאי פליגי רבנן התם בברייתא על ר''א דאמר לא נצטוה אדם הראשון אלא על הז' מצות בלבד דקחשיב שם ולא על הכלאים:

דר''א. אתיא הך ברייתא דס''ל בפ''ז דסנהדרין דאף על הכלאים הוזהרו בני נח דאמר קרא את חקותי תשמרו חקים שחקקתי בעולמי מכבר שצויתי לבני נח ומה בהמתך בהרכבה כדיליף לקמן מדכתיב בהן למיניהם אף שדך היינו הרכבת האילן שבהרכבה הוא דנאסרו בני נח:

תני. בברייתא דת''כ פ' קדושים מנין וכו' ת''ל את חקותי תשמרו בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים וכדמסיק ר' יונה היכי יליף הרכבה מהאי קרא:

עַד כְּדוֹן לֵית כְּתִיב אֶלָּא בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם. עוֹף מְנַיִן. אִית תַּנָּיֵי תַּנֵּי מֵאֶת חוּקּוֹתַי תִשְׁמוֹרוּ וְאִית תַּנֵּי מִבְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם. הִרְכִּיב אִילָן וְהִרְבִּיעַ עוֹף מָאן דַּאֲמַר מֵחוּקּוֹתַי תִשְׁמוֹרוּ חַייָב שְׁתַּיִם. מָאן דְּאָמַר מִבְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם אֵינוֹ חַייָב אֶלָּא אַחַת. כְּשֶׁהִרְבִּיעַ בְּהֵמָה וְהִרְבִּיעַ עוֹף מָאן דְּאָמַר מֵחוּקּוֹתַי תִשְׁמוֹרוּ אֵינוֹ חַייָב אֶלָּא אַחַת. מָאן דְּאָמַר מִבְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם חַייָב שְׁתַּיִם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

בשהרביע בהמה והרביע עוף מ''ד מחקתי תשמרו חייב שתים מ''ד מבהמתך לא תרביע אינו חייב אלא אחת. כצ''ל ובספרי הדפוס נתחלף בטעות:

למ''ד מאת חקתי תשמרו. ילפינן לעוף הו''ל כדרשא דתרי קראי וחייב שתים ולמ''ד מבהמתך לא תרביע דרשינן הכל אינו חייב אלא אחת:

הרכיב אילן והרביע עוף. כאחת:

ואית תני מבהמתך. וילפינן בהמתך בהמתך משבת מה בשבת אפי' חיה ועוף במשמע אף בכלאים כן:

אית תניי תני מאת חקתי תשמרו וגו'. את לרבות העופות:

עד כדון לא שמענו. מהכתוב אלא בהמתך עוף מנין שאסור בהרבעה וחייב עליו:

משנה: הַטּוֹמֵן לֶפֶת וּצְנוֹנוֹת תַּחַת הַגֶּפֶן אִם הָיוּ מִקְצַת הֶעָלִין מְגוּלִּין אֵינוֹ חוֹשֶׁשׁ לֹא מִשּׁוּם כִּלְאַיִם וְלֹא מִשּׁוּם שְׁבִיעִית וְלֹא מִשּׁוּם מַעְשְׂרוֹת וְנִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת. הַזּוֹרֵעַ חִיטָּה וּשְׂעוֹרָה כְּאַחַת הֲרֵי זֶה כִלְאַיִם. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר אֵינוֹ כִלְאַיִם עַד שֶׁיְּהוּ שְׁתֵּי חִטִּים וּשְׂעוֹרָה אוֹ חִיטָּה וּשְׁתֵּי שְׂעוֹרִים אוֹ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְכוּסֶּמֶת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

החצוב. מין עשב ששרשיו יורדים בעומק הארץ ביושר ואינם נוטים לכאן ולכאן ובו תיחם יהושע את הארץ:

שיהא מקירו. לשון קור שתהא התאנה מקררת את החצוב שהוא חם ביותר:

שתהא זורקת מימיה לתוכו. שהאבטיח לח ומלא מים:

חלמית. מלוו''א בלע''ז ובערבי כויז''א:

מתני' הטומן לפת וצנונות תחת הגפן. כדי שיהו נשמרים תחת הקרקע ובגמרא מסיק שדוקא שטמן אגודה של לפת או אגודה של צנון שכן דרכן להטמינם כך ואין זה דרך שתילה ומיהו בעינן נמי שיהו מקצת העלין מגולין דבהכי גלי דעתי' שאינו רוצה בהשרשתן ולפיכך אינו חושש משום כלאים הרכבת ירק באילן וה''ה בשאר האילנות כן והא דקתני תחת הגפן לרבותא קתני דאפי' בגפן שהוא רך אינו חושש משום כלאים וכדאמרן:

ולא משום שביעית. דלאו דרך זריעה הוא ואין כאן משום זורע בשביעית וכן אם היו מששית ונכנסו לשביעית והוסיפו ספיחים מחמת לחלוחית הקרקע אין בהן משום ספיחי שביעית:

ולא משום מעשרות. לאותו התוספת שהוסיפו אינו מתחייב במעשרות דכתיב וכל מעשר הארץ מזרע הארץ וזה אינו צומח בארץ:

וניטלין בשבת. דכיון שמקצת העלין מגולין אוחז בהן ומשמטן ואע''ג דע''י כך מזיז העפר ממקומו כל כה''ג טלטול מן הצד הוא שהוא לצורך דבר היתר ואינו נוגע בדבר האסור ומותר:

ר' יודה אומר אינו כלאים עד שיהו שתי חטים ושעורה וכו'. טעמיה דר' יהודה דמקיש כלאי זרעים לכלאי הכרם מה כלאי הכרם צריך שיהו שני מינין מלבד הכרם דכתיב לא תזרע כרמך כלאים משמע שני מיני זרעים בהדי כרמך אף כלאי זרעים דכתיב שדך לא תזרע כלאים משמע שלא יהו שני מינין בהדי שדך ואין הלכה כר' יהודה בכלאי זרעים משום דקרקע בלא זרע שדך מקרי אבל אינו כרם בלא חרצן והלכך הזורע חטה ושעורה כאחת חייב משום כלאי זרעים אבל משום כלאי הכרם אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד דקי''ל כר' יאשיה בכלאי הכרם:

קידה. מין אילן של בשמים תרגום קידה קציעא וכתיב מור ואהלות קציעות כל בגדותיך:

פיגם. עשב הנקרא רוד''א בלע''ז:

מתני' אין נוטעין ירקות בתוך סדין של שקמה. שקמה הוא אילן תאנה הגדל ביערים ולאחר שנחתך ונשאר שרשיו בארץ נקרא סדן ואין נוטעין ירק לתוכו דהוי ירק באילן:

הלכה: רִבִּי זְכַרְיָה חַתְנֵיהּ דְּרִבִּי לֵוִי בָּעֵי בְּלֹא כָּךְ אֵינוֹ אָסוּר מִשּׁוּם זְרָעִים תַּחַת הַגֶּפֶן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי תִּיפְתָּר בְּמַעֲמִיק שׁוֹרֶשׁ לְמַטָּה מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים חוּץ לְשִׁשָּׁה. כְּהָדָא דְּתַנֵּי שָׁרְשֵׁי פיאה הַנִּכְנָסִין לְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁבְּכֶרֶם. לְמַטָּה מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים הֲרֵי אֵלּוּ מוּתָּרִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' בלא כך אינו אסור משום זרעים תחת הגפן. אאין תוחבין זמורה של גפן לתוך האבטיח פריך דמאי איריא לתוך האבטיח הא בחוץ וסמוך לו נמי אסיר עד ששה טפחים כדתנן לקמן בפ''ג דלגפן יחידית נותנין לה עבודתה ששה טפחים שצריך להרחיק ממנה לכל רוח כדתנן ריש פ''ו:

תיפתר במעמיק. שורש האבטיח למטה משלשה טפחים חוץ לששה כלומר עד חוץ לששה טפחים רחוק מן הגפן מעמיק הוא שורש האבטיח למטה מג' בקרקע דאז סמוך לגפן אין כאן איסור ולפיכך נקט במתני' אין תוחבין זמורה של גפן לתוך האבטיח:

כהדא דתני. בתוספתא פ''ג דלמטה מג' בקרקע אין חשש סמוך לכרם בכדי שיעור עבודתו:

שרשי פאה הנכנסין לתוך ד' אמות שבכרם. פאה הוא צורת הפתח הנקרא בתוספתא דכלאים וכן בהאי תלמודא כן לקמן בפ''ד דקתני בתוספתא שם לעיל בענין מחיצה המפסקת בכרם שאם עשאה בקנים צריך שלא יהא בין קנה לחבירו ג''ט כדי שיכנס הגדי ר' יוסי אומר אם היו קנים מדוקרנין ועשה להם פאה מלמעלן מותר. כלומר קנים דקורין מכאן ומכאן וקנה על גביהן וזהו פאה הואי כמחיצה ומותר לסמוך זרע לשם משום דמפסיק הוא ועל הקתני שם לקמן גבי פלוגתא דר''ע ובן עזאי בירקות שנוטין לתחת הגפן הכל מודין שרשי פאה הנכנסין לתוך ד''א שבכרם למטה מג''ט הרי אלו מותרין כלומר בשרשי ירקות הנטועין בתוך הפאה שאע''פ שהן יוצאין מן הפאה ונכנסין לתוך ד' אמות שבכרם אם הן עמוקין למטה מג''ט בקרקע אין חוששין להם ומותרין וא''כ ה''ה לגפן יחידית שעבודתה ששה טפחים אם שרשי הירקות הן עמוקין למטה מג' מותרין אפי' הן בתוך ו''ט ולתוך האבטיח הוא דאסור:

משנה: אֵין נוֹטְעִין יֶרֶק בְּתוֹךְ סַדֵּין שֶׁל שִׁיקְמָא אֵין מַרְכִּיבִין פֵּיגָם עַל גַּבֵּי קִידָּה לְבָנָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא יֶרֶק בְּאִילָן. אֵין נוֹטְעִין יִיחוּר שֶׁל תְּאֵינָה לְתוֹךְ הֶחָצוּב שֶׁיִּהְיֶה מַקּוֹרוֹ. אֶין תּוֹחְבִין זְמוֹרָה שֶׁל גֶּפֶן לְתוֹךְ הָאֲבַטִּיחַ שֶׁתְּהֵא זוֹרֶקֶת מֵימֵיהָ לְתוֹכוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא אִילָן בְּיֶרֶק. אֵין נוֹתְנִין זֶרַע דְּלַעַת לְתוֹךְ הֶחָלַמּוּת שֶׁתְּהֵא מְשַׁמְּרָתוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא יֶרֶק בְּיֶרֶק.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

החצוב. מין עשב ששרשיו יורדים בעומק הארץ ביושר ואינם נוטים לכאן ולכאן ובו תיחם יהושע את הארץ:

שיהא מקירו. לשון קור שתהא התאנה מקררת את החצוב שהוא חם ביותר:

שתהא זורקת מימיה לתוכו. שהאבטיח לח ומלא מים:

חלמית. מלוו''א בלע''ז ובערבי כויז''א:

ולא משום מעשרות. לאותו התוספת שהוסיפו אינו מתחייב במעשרות דכתיב וכל מעשר הארץ מזרע הארץ וזה אינו צומח בארץ:

קידה. מין אילן של בשמים תרגום קידה קציעא וכתיב מור ואהלות קציעות כל בגדותיך:

פיגם. עשב הנקרא רוד''א בלע''ז:

תַּנֵּי אֵין מַרְכִּיבִין זֵתִים בְּרֶכֶב שֶׁל תְּמָרָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא אִילָן בְּאִילָן. רִבִּי יוּדָן בָּעֵי וְלֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי לֵוִי. אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִּילֵי זֵתִים סָבִיב לְשׁוּלְחָנֶךָ. מַה זֵיתִים אֵין בָּהֶן הַרְכָּבָה אַף 4a בָּנֶיךָ לֹא יְהֵא בְהֶן פְּסוֹלֶת. הָא מִכְלָל שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן פְּסוֹלֶת. שַׁנְייָא הִיא הָכָא שֶׁהוּא עָתִיד לְמָתְקָהּ. כְּהָדָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרִבִּי הֲוָה מַשְׁקֶה פֶּרְסִתְקֵיהּ יַיִן מְבוּשָּׁל בִּשְׁבִיל לְמָתְקָהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כהדא. שהיה עושה ר''ש ברבי שהיה משקה יין מבושל לאילן אפרסק שלו בשביל למתקה ה''נ דעתו בשביל למתק הזיתים וכיון דמין בשאינו מינו הוא אסור משום הרכבה:

שנייא היא הכא שעתיד למתקה. כלומר לעולם בזיתים לית בהו הרכבה שיעשו עי''כ פסולת ופירות אחרים וגרועין והכא דאסר משום שדעתו בזה שהוא תוחב היחור של זיתים ברכב של תמרה מפני שעתיד התמרה למתק את הזיתים ובשביל כך הוא עושה כן כדי למתקן והלכך קרי לה הרכבה ואסור:

הא מכלל שיש בהן פסולת. כלומר הא מהאי ברייתא דאסרה הרכבת זיתים בתמרה מכלל דהויא הרכבה היא עושה פירות אחרים וגרועין דאי לא אמאי קרי לה הרכבה:

ולית הדא פליגא על ר' לוי. דדריש אשתך וגו' בניך כשתילי זיתים מה זיתים אין בהן הרכבה דכשמרכיבין אותן על אילן אחר אינו עושה פירות אחרות וגרועין שאינו מקבל כלום ממין אחר אף בניך לא יהא בהן פסולת:

אין מרכיבין זתים ברכב של תמרה. אפי' לא הרכיב היחור של זית עם היחור של תמרה בארץ אלא שנתן אותו ע''ג הרכב של תמרה הוי הרכבת אילן באילן:

תני. בתוספתא פ''א:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source